<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן רפ"ה</h1>
<h2>דף ק.</h2>
גם מה שאמרת דהא דאמרינן בריש פרק קמא דביצה [ג' ע"ב] נתערבה באלף כלן אסורות ואתיא לאוקומה בביצת טרפה ואקשינן ולבטיל ברובא, איכא למימר דמדאורייתא קאמר. זו קשה מכל מה שאמרת ולא השגחת בסוגית ההלכה דהא כי פרכינן וליבטל ברובא אסיק פירכא הכי וכי תימא ביצה חשובה ולא בטלה הא ניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו ואלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר, ולדבריך מדאוריתא מי איכא הפרש בין שדרכו לשאין דרכו והלא מדאוריתא חד בתרי בטיל, אלא ליבטיל לגמרי קאמר, וכל הסוגיא מוכחת וכן במסקנא דאוקימנא משום דבר שיש לו מתירין ואפילו בדרבנן לא בטיל כתנא דליטרא קציעות. ועוד דהא בריתא נתערבה באלף כולן אסורות קתני מי איכא למימר דבכי הא מדאוריתא לא בטיל, אלא ודאי כל מה שכתבת שם שגגה היא.
